1ביברין של חיה ושל עופות ושל דגים אין צדין מהם ביו"ט ואין נותנין לפניהן מזונות אבל צדין מהן מעיו"ט ונותנין לפניהם מזונות רשב"ג אומר לא כל הביברין שוין זה הכלל מחוסר צידה אסור שאין מחוסר צידה מותר.2שוחטין מן הנגרין אבל לא מן המצודות ולא מן המכמורות רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שפרסוהו מעיו"ט ובא ומצאו מקולקל מותר הדבר ידוע שניצודו מעיו"ט מצאו כמות שהיה אסור הדבר ידוע שניצודו ביו"ט.3אותו ואת בנו שנפל לבור רבי אליעזר אומר מעלה את הראשון על מנת לשוחטו והשני עושה לו פרנסה במקומו בשביל שלא ימות רבי יהושע אומר מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ואין שוחטו ומערים ומעלה את השני על מנת לשחוט רצה לשחוט רצה שלא לשחוט אחד מהן הרשות בידו.4בכור שנפל לבור רבי שמעון אומר אע"פ שמומו ניכר מערב יום טוב ולא התירו מומחה אין שוחטין אותו ביום טוב לפי שאינו מן המוכן עושין פרנסה לנחיל של דבורים בשביל שלא יברחו אבל אין צדין אותן בתחלה כיצד אין נמנין על הבהמה בתחלה ביום טוב לא יאמר לו הריני עמך בסלע הריני עמך בב' אלא אומר לו הריני עמך למחצה ולשליש ולרביע וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אבל שוקל ומניח ואם היה טבח אומן אל ישקול בידו מפני שידו כמשקל אבל חותך בכלי ונותן לזה ולזה.5הולך אדם אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי יד או ירך אחת אצל נחתום הרגיל ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גוזל אחד או תרנגולת אחת אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי חמשים אגוזין עשרה ביצים עשרים רמונין ובלבד שלא יאמר לו סכום מקח רשב"א אומר ובלבד שלא יאמר לו סכום מנין.6לא יתן אדם לפני בניו ולפני בהמתו לא במדה ולא במשקל ולא במניין אבל קודח בסאה או בתרקב ונותן לפני בהמתו קודח במניקות ונותן לפני בניו ובלבד שלא יתכוין לכך אמרו עליו על רבי אלעזר בר צדוק ועל אבא שאול בן בטנית שהיו חנוונים בירושלים כל ימי חייהם והיו ממלאין מדותיהם מערב יום טוב ונותנין ללקוחות ביום טוב רבי חנניא בן אנטיגנוס אומר אף בחולו של מועד עושין כן מפני ביטול בית המדרש וחכמים אומרים אף בחול עושין כן מפני מצוי המדות אף הוא כינס ג' מאות כדי שמן וחבירו שלש מאות כדי יין ממיצוי המדות והעלום לגזברין אמר להם אין אתם זקוקין לכך אמרו להם אין רצונן בהן אמרו להן הואיל והחמרתם על עצמכם משל צבור הן יעשו בהן צרכי הרבים.7אין נוטלין עצים מן הסוכה אפילו ביום טוב האחרון של חג אם אמר לכשארצה אטול הרי זה מותר אין מביאין עצים לא בחבל ולא בקופה ולא במחצלת אבל מביא במטפחת ובחיקו.8אמר רשב"א לא נחלקו ב"ש וב"ה על המכונסין שבקרפף שיביאו ועל המפוזרין שבשדה שלא יביאו על מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף ועל מכונסין שבשדה שבית שמאי אומרים לא יביאו וב"ה אומרים יביאו אמר רבי נתן לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מפוזרין שבקרפף ועל מכונסין שבשדה שיביאו על מה נחלקו על המפוזרין שבשדה שבית שמאי אומרים לא יביאו ובית הלל אומרים יביאו.9המטה והכסא והספסל וקתדרא ועריסה שנתפרקה וכן קורה שנשברה וכן סואר של קורות שנשבר אין מסיקין מהן ביום טוב לפי שאינו מן המוכן אגוזין ושקדין שאכל מערב יום טוב מסיקין בקליפיהן ביו"ט אגוזין ושקדין עצמן אין מסיקין מהן ביו"ט לפי שאינו מן המוכן מודים חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקעות שמפקפק ומתירין ומפקיעין אבל לא חותכין ובשבת מפקפקין ומתירין אבל לא מפקיעין ולא חותכין ושבכלים בשבת מתיר ואצ"ל ביו"ט קורע אדם את העור שעל פי חבית של יין ושל מורייס ובלבד שלא יתכוין לעשות זינוק.10אין פותחין לפסין סתומין ורשב"ג מתיר אין מכבין את הבקעת לחוס עליה אם בשביל שלא יעשו הבית או בשביל שלא תקדיח את התבשיל מותר לא יתן אדם אבל על גבי בקעת כדי לשוברה אבל מכניסה בחור ושוברה אין עושין פחמין ביום טוב אפילו לאותו היום אבל ממתיקין את החרדל בגחלת אין מנפחים במפוח אבל נופחים השפופרת אין עושין את השפוד ואין מחדדין אותו אין פוצעין את הקנה לצלות בו מליח אבל פוצעין את האגוז במטפחת ואינו חושש משום קריעה.11התנור והכירים חדשים הרי הן ככל הכלים ומטלטלין אותן אבל אין סכין אותן שמן ואין סוחטין אותן במטלית ואין מפיגן בצונן כדי לחסמן אם בשביל לאפות בהן מותר אין יוצאין בכסא אחד האנשים ואחד הנשים ולא סומא במקלו ולא רועה בתרמילו רבי אליעזר בר' ישמעאל אומר אף אין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט.12רבי אליעזר אומר נוטל אדם קיסם לחצות בו שיניו וחכ"א לא יטול אלא מן האבוס שלפני בהמה ובלבד שלא יקטמנו לחצות בו שיניו אם קטמו בשבת חייב חטאת ביו"ט לוקה ארבעים ר"א אומר מגבב מן החצר ומדליק ובלבד שלא יעשה צבורין ור"ש מתיר שכל שבחצר מוכן.13מולגין את הראש ואת הכרעים ואין טופלין אותם לא בחרסית ולא באדמה אבל מפספסין אותן באור ואין מספרין את הראש ואת הכרעים ואין מספרין את הירק בתספורת אבל מספר הוא את הקרנה ואת העכביות מסיקין ואופין בפורני מחמין חמין באנטיכי ואין מסיקין את הפורני לאפות בו בתחלה.14ששה דברים נאמרו בפתילה ג' להחמיר וג' להקל אלו שלשה להחמיר אין עושין אותה מתחלה ואין מהבהבין אותה באור ואין חותכין אותה לשנים אלו שלשה להקל שורין אותה בשמן וממעכין אותה ביד וחותכה באור לשתי נרות.
